במשך יום שלם התלמיד הוגדר כ"נעדר". מדובר בתלמיד בית הספר 'יסודי התורה' בשדרות שנעלם במהלך הכאוס שהתחולל בעיר ביום שמחת תורה. הוריו חיפשו אותו בכל מקום ועלה חשש שאולי נחטף על ידי המחבלים. רק למחרת, ביום ראשון, התגלה הילד בתוך ארון בבית הכנסת, מאובן מפחד. התברר כי באותו בוקר הוא ראה את המחבלים ברחוב פותחים באש. הוא ניצל רגע אחד של היסח הדעת שלהם, ברח לבית הכנסת, שם הסתתר בתוך ארון. רק למחרת, כשהגיעו המחפשים לבית הכנסת, מצאו אותו בתוך הארון, רועד בפחד. 

"התלמיד הזה הוא היחיד מתוך משפחתו שהולך לתפילות", סיפרה מנהלת בית הספר הגב' עליזה אלגרבלי, "בזכות כך הוא יצא מוקדם לתפילה והצליח להינצל בבית הכנסת". 

@מלחמה על הנפש

סיפור מרגש זה הוא רק אחד מאינספור סיפורים קשים שעברו תלמידי בית ספר הקירוב 'יסודי התורה' בשדרות, המונה כ-200 תלמידים ותלמידות. מסתבר שבאותו בוקר קשה, מבנה בית הספר הפך לזירת לחימה, כאשר המחבלים הפכו אותו למוקד התכנסות שלהם. כמה ימים לאחר האירועים, הגיעו קציני משטרה להנהלת בית הספר וביקשו את התמונות ממצלמות האבטחה, דרכם יוכלו ללמוד על הלחימה הקשה שהתרחשה שם. 

רבים מהתלמידים חוו טראומות קשות באותו בוקר קשה. חלקם איבדו בני משפחה או חברים, חלקם ראו את התופת מול העיניים. מאז המלחמה, תלמידי בית הספר בשדרות פוזרו בכל הארץ. מטבריה שבצפון ועד אילת שבדרום. במלונות, אכסניות או בתים פרטיים. בהנהלת בית הספר הבינו, כי אחרי הצלת הגוף בס"ד, חייבים לפעול להצלת נפש הילדים ויחד עם 'קרן ההסעות' גיבשו דרכי פעולה. 

בשלב הראשון נערך מיפוי של כל התלמידים ונבדק היכן נמצאת כל משפחה. לאחר מכן הגיעו צוותי בית הספר ופעילי קרן ההסעות אל המלונות והמקומות בהם שוהים התלמידים כדי להביאם למתחמי למידה. "זה לא היה פשוט לשכנע את ההורים, שבעצמם חוו טראומות, להסכים להוציא את הילדים מהמרחב הבטוח של בית המלון אל אזורי הלמידה. כאן נכנסו לתמונה פעילי קרן ההסעות שיחד עם הצוות שלנו ישבו ערב ערב עם ההורים, דיברו, התחייבו, ונתנו להם את הביטחון שהילדים נמצאים במקום מוגן והם מלווים אותם לאורך כל הדרך", אומרת המנהלת אלגרבלי. 

בשלב השני, החליטו בקרן ההסעות להרחיב את מערך ההסעות הארצי ולהתאים הסעות לתלמידים השוהים במלונות. בשיתוף פעולה עם הנהלות בתי הספר של 'החינוך העצמאי', 'שובו', ואחרים, דאגו לשיבוץ והסעה לכל תלמיד ותלמידה. "קרן ההסעות העושים עבודת קודש כל השנה, בתקופה הזו הם הפכו לקרן האור שלנו", אומרת המנהלת אלגרבלי, "הם לקחו על עצמם לשנע תלמידים מכל הארץ, לא רק כאלה שנמצאים בריכוז אלא גם ברמה של בודדים. יש לי שני תלמידים השוהים במקום שאין דרך להגיע ממנו לשום בית ספר תורני מלבד קרן ההסעות. הם מסורים לנושא. אני מעבירה להם את שמות התלמידים והנתונים, היכן הם נמצאים ולאיזה בית ספר הם צריכים להגיע – ובאותו רגע אני מקבלת מהם תשובה: מאושר. כך גם כלפי תלמידים רבים המתגוררים במושבים הסמוכים לשדרות ולומדים אצלנו – כולם מקבלים הסעה". 

@המרחב הכי מוגן

הדאגה לעתידם הרוחני של תלמידי הקירוב מלווה כל העת את פעילי 'קרן ההסעות', מתוך הבנה הבסיס הרוחני של כל תלמיד קירוב הוא בית הספר התורני, וכאשר הוא שוהה  חודשיים ללא מסגרת – זה חורבן. "אנחנו נלחמים להציל את התלמידים ולהביא אותם למסגרות תורניות – שם הם מקבלים את המרחב הכי מוגן שלנו", אומר המנהלת אלגרבלי, "דווקא בשדרות זה הכי מורגש. כי אם עד היום, כשהייתה אזעקה בעיר נאחזו בכוחות הבטחון או בממ"ד. היום, בשדרות מבינים שהעוגן היחידי הוא האמונה. רק בזה אפשר להיאחז". 

החינוך התורני שהילדים סופגים בבית הספר משפיע מיידית גם בתוך המשפחה. "הייתי היום אצל משפחה לא דתית, והאמא סיפרה לי שהילדה חוזרת בכל יום  מבית הספר עם תכנים של תפילה ואמונה, וזה כל כך מרגש אותה שהיא כבר שבועיים הולכת עם כיסוי ראש בגללה. מי יכול לוותר לעצמו על דבר כזה?" 

"ההורים מאד מתפעלים מהמסירות של קרן ההסעות", אומרת המנהלת, "קיבלתי לאחרונה טלפון מאמא שסיפרה שבתה למדה בבית ספר מסוים ולא התחברה שם. היא התקשרה לפעיל קרן ההסעות והוא העביר אותה מיד לבית ספר אחר המתאים לה. ההורים מרגישים שיש להם גב חזק ותמיכה בכל מצב. כשאני מבקרת בלובי בבתי המלון של המפונים, אני רואה תלמידים ממשפחות אחרות שלא שובצו במקומות לימוד, כיצד הילדים הללו הולכים לאיבוד והוריהם חסרי אונים. אצלנו ההורים יודעים שהם מסודרים ומעריכים זאת". 

יצוין, כי בזכות הפעילות של קרן ההסעות במלונות המפונים, הם מצליחים להביא ילדים נוספים ממשפחות חילוניות, ולצרפם להסעות לבתי הספר הקירוב.