הפעילות של פעילי "קרן ההסעות" בחופש היא זו שמצילה את הילדים - קרן ההסעות של החינוך העצמאי

קרן ההסעות

קרן הסעה וסיוע לתלמידי החינוך העצמאי

ע”ר 5-804-659-95  |   ת.ד. 257 בני ברק

הפעילות של פעילי "קרן ההסעות" בחופש היא זו שמצילה את הילדים

הפעילות של פעילי "קרן ההסעות" בחופש היא זו שמצילה את הילדים

הרב שמואל לוריא מפקח ארצי בחינוך העצמאי:

הפעילות של פעילי "קרן ההסעות" בחופש היא זו שמצילה את הילדים

בתי הספר של הקירוב יצאו לחופשת הקיץ אולם בקרן ההסעות ממשיכים בעבודה ביתר שאת. גם בימים אלו כאשר הקורונה יוצרת ריחוק חברתי ממשיכים הפעילים המסורים בעבודת הקודש לחזק את הילדים ולשמור איתם על קשר יום יומי רציף.

הרב שמואל לוריא מפקח ארצי בחינוך העצמאי מסביר כי הפעילות בחופש עבור ילדי קרן ההסעות היא יותר מאוויר לנשימה. "הילדים נמצאים כעת מחוץ לבית הספר וזה בעצם הזה הכי מסוכן. הילד כבר לא נמצא בחממה הבית ספרית אלא הוא נמצא בבית. הבית שלו הוא בהרבה פעמים סביבה עויינת. יש את כל אמצעי הטכנולגיה שיכולים להוריד אפילו אדם בעל רמה רוחנית גבוהה לשאול תחתית והם הרי לא ברמה גבוהה. אין להם גם נקיפות מצפון כשהם משתמשים באמצעים הללו כי זה נתפס אליהם כרגיל כי כולם, האבא, האמא והסבתא, משתמשים בזה. המצב הזה הוא שברירי ומסוכן".

הרב לוריא: "פעילי קרן ההסעות נמצאים עם הילדים הללו, גם אלו שמתעתדים לעלות לישיבות, וגם מסיימי כיתות ז' ולפעמים גם מסיימי כיתות ו', בקשר יום יומי רצוף וקבוע. ללא הקשר הזה העבודה של שמונה שנות הלימוד בבית הספר נמחקת ברגע, ולצערנו אנחנו בעלי ניסיון בזה. הפעיל לוקח את הילדים לאיזו גינה קרובה, למשחק, לשיחה, לפעילות יחד עם בני הכיתה שממשיכים לישיבה כדי ליצור חבורה שיחזקו זה את זה. הפעילות הזאת של חבורה פועלת גם היא כגורם מחזק, כך הילד רואה שלא רק הוא מתמודד אלא גם חבריו נמצאים איתו באותה התמודדות ואיש לרעהו יאמר חזק. לפעמים הפעיל מזמין את הילד אליו לשבת כדי שיראה כיצד נראית שבת יהודית אמיתית".

"גם בתקופה הזאת של הקורונה שקשה מאוד לקיים מפגשים. הפעילים מתאמצים מאוד לקיים את המפגשים האלה מתוך הקפדה על ההוראות, לעיתים הקשר הוא קשר טלפוני. אבל לא עוזבים אף אחד אפילו לא ליום אחד".

הרב לוריא מרחיב ומדגיש כמה פעילי קרן ההסעות הם הגורם הקריטי והחשוב ביותר בכל שרשרת הקירוב: "בקרן ההסעות כידוע ישנה מחלקה מיוחדת לטיפול בבוגרי בתי הספר מחלקת טיפול המשך בניהולו של הרב יעקב מויאל. המחלקה זו לא נופלת בחשיבותה ממערך ההסעות הענק והמקיף שמפעילה הקרן ברחבי הארץ ומציל מידי יום עשרות אלפי ילדים".

"על כל תלמיד שאנחנו בסייעתא דשמיא מצליחים לרשום בישיבה אנחנו הרי צריכים לעשות סעודת הודיה, אבל על כל תלמיד שנשאר בישיבה למרות כל הקשיים שלו מבית ומחוץ אנחנו צריכים לעשות סעודת "עורו של לוויתן". הרבה יותר קל להכניס תלמיד לישיבה מאשר לשמר אותו שם".

"כלל המערכת, בתי הספר של הקירוב קמו בשביל שתלמידי יכנסו לישיבות ויצמחו שם. אבל אחרי שהם בישיבה הם לפעמים מייצרים כאב ראש למשגיח ולראש הישיבה. לא תמיד הם מבינים את הניואנסים של להיות בן ישיבה. כבר היו לעולמים שתלמידים שלנו באו בתלבושת שאינה הולמת לא ח"ו מתוך התרסה אלא מחוסר מודעות - הם לא קלטו את קוד הלבוש של בני הישיבה. בשבילם ללכת עם כובע וחליפה זו הקרבה של ממש".

"והנה מגיע בין הזמנים הנער חוזר הביתה. הוא נפגש עם החברים, לפעמים עם החברות, הוא שוכח את כל מה שהוא למד וממש צריך להתחיל את הכל מהתחלה. לפעמים הוא סופג גם התקפה מההורים שעדיין בתוכם מתנגדים למהלך של הבן ומטפטפים לו: 'בשביל מה אתה צריך את זה?, איזה מקצוע יהיה לך?' הילד הצעיר הזה עומד מול לחץ עצום של הסביבה כולה. כאן מגיעים הפעילים היקרים של קרן ההסעות עם הממתקים, עם שיחות הנפש לחזק ולעודד, כאן 'על האש', כאן טיול עם החברים מהכיתה מהיסודי, עבודת קודש שמטרתה לשמר את התלמיד בישיבה".

"אני מסתכל עליהם מלמטה למעלה. הם עושים את עבודתם בכזאת מסירות בתוך תחושת שליחות וחרדת קודש. יש להם כוחות שלא יאומנו והתלמידים נקשרים אליהם בצורה בלתי רגילה. אלה שנשארים בישיבות נשארים רק בזכות הפעילים של קרן ההסעות. אנשים חושבים שקרן ההסעות זה גלגלים אבל יש כ"כ הרבה לב מתחת הגלגלים האלה הפעילים האלה הם אלו שיוצרים את ההמשך שהוא בעצם המטרה האמיתי של כל עולם הקירוב, להצמיח בני תורה".

"יש מקרים גם של תסכולים שהנער מודיע פתאום שהוא לא רוצה להמשיך בישיבה. זה יכול לשבור מוראלית את הפעיל אחרי כל ההשקעה וכל השנים הארוכות של טיפוח הקשר, אבל הם לא נשברים ולא מוכנים להתייאש. הם מייד נרתמים למשימה הבאה ולא נותנים למקרה זה או אחר להשפיע אליהם כמלוא הנימה".

נפלא לראות את הקשר האמיץ והחזק בין הפעילים לנערים הללו באירוע שקרן ההסעות עושה מידי שנה בחודש אדר "מעמד החברות" ששם כל אחד מביא את החברה עליה הוא עבד במשך השנה. שם רואים את הקשר העמוק בבחינת "כל המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו" זה קשר כמו בין אב לבן. צריך להיות אדם עם לב חזק כדי לא להזיל דמעה מול הקשר הזה של אהבה בין הפעילים לתלמידים הללו, קשר של אהבה ונתינה, של שעות רבות של השקעה. לא יאומן כי יתואר.

הרשמה לניוזלטר

בהתרגשות ובתפילה מתחיל ילדכם בהתרגשות ובתפילה מתחיל ילדכם בהתרגשות ובתפילה מתחיל ילדכם

הקרן במספרים

למעלה מ

1000 הסעות ביום!

ישובים

215 ישובים

למעלה מ-

20,000 ילדים ביום!